על תפקידיו של בית משפט לענייני משפחה
בית משפט לענייני משפחה לצד בית הדין הרבני המקביל לו, הם הערכאה המשפטיות המוסמכות לדון בסוגיות הנופלות תחת דיני משפחה. בסמכותם לדון בסכסוכים הנובעים, מהקשר המשפחתי בין הצדדים. כאשר לכל בן משפחה, עומדת הזכות להגיש תביעות לבית המשפט למשפחה בסכסוכים משפחתיים, כגון גירושין, צוואות וירושות, ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות, כמו גם בסוגיות של אימוץ ואומנה, בהתאם להגדרת החוק.
בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה
הסמכות השיפוטית של בית משפט לענייני משפחה מקבילה לזו של בית הדין הרבני בכלל הסוגיות, מלבד בתביעות העוסקות בענייני נישואין וגירושין, בין בני זוג שמוגדרים כיהודים, בהתאם לתפיסה האורתודוקסית.. הסמכות הדיונית בנושאי נישואין וגירושין שהוענקה לבית הדין הדתי הינה, מרכיב מרכזי בהסדר הסטטוס קו ההיסטורי, שבין החרדים לחילונים, מאז קום המדינה וכל עו”ד לענייני משפחה צריך להתחשב בכך. הסמכות של בית הדין בתביעות שבמהותן נישואים וגירושין של יהודים, לרבות טענות של בגידה חלה, גם כאשר בני הזוג נישאו שלא ברבנות. עורך דין לענייני משפחה נדרש להכיר לעומק את ההבדלים, בין הדין הדתי והמשפט הכללי ועליו לייצג את לקוחותיו בערכאה הרלוונטית, בהתאם לסוגיה הספציפית.
חוק בית משפט לענייני משפחה
הכלל העומד בבסיס סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה כפי, שהגדיר זאת המחוקק הוא, משפחה אחת, שופט אחד. כלומר כל הסכסוכים המשפחתיים של אותה המשפחה, כולל כלל המחלוקות והתביעות השונות בין בני המשפחה, יידונו בפני אותו השופט ובערכאה אחת. בן משפחה או עורך דין לענייני משפחה המייצג אותו לא יכול לתבוע תביעה נפרדת, בערכאה אחרת במידה וישנו הליך, שכבר מתנהל בבית הדין.
דיונים בדלתיים סגורות
כפי שמסביר, עו”ד לענייני משפחה גבאי אלון דיוני בית המשפט מתנהלים בדלתיים סגורות, מכיוון שבמהלך ההליכים מועלים סוגיות של צנעת הפרט והגנה על קטינים. בית משפט לענייני משפחה צריף לפעול, בהתאם לחקיקה המחייבת של דיני המשפחה ולפי מידת הצדק. עם זאת לשופט מתאפשר, מרחב שיקול דעת נרחב לפעול במסגרת כל הליך, בהתאם לנסיבות המיוחדות. לדוגמא בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה להכשיר ראיות, כאשר הוא סבור שיהיה בכך לסייע להשגת צדק בדיון. במסגרת בית משפט לענייני משפחה ותחת חסותו פועלת, גם יחידת הסיוע שפועלת לגישור בין בני משפחה בסכסוך למשל סביב, בגידה וגירושין.
